חולות נודדים
דף הבית מאמרים כלבי הים הפרוותיים של קייפ קרוס מאת: חן כץ מדריך טיולים

כלבי הים הפרוותיים של קייפ קרוס מאת: חן כץ מדריך טיולים

כלבי הים הפרוותיים של קייפ קרוס מאת: חן כץ מדריך טיולים

רצועה מדברית רחבת ידיים, חופים תלולים, מים בטמפרטורה של 13 מעלות מקסימום, גלים עצומים, רוחות עזות והזרמים הבנגלים שמגיעים מאנטרקטיקה לאוקיינוס האטלנטי וזורמים במקביל לחופי נמיביה שבאפריקה הדרומית

רצועה מדברית רחבת ידיים, חופים תלולים, מים בטמפרטורה של 13 מעלות מקסימום, גלים עצומים, רוחות עזות והזרמים הבנגלים שמגיעים מאנטרקטיקה לאוקיינוס האטלנטי וזורמים במקביל לחופי נמיביה שבאפריקה הדרומית הם הסיבה להגעתו המאוחרת יחסית של האדם הלבן אל חבל ארץ נידח ואלים זה. ב- 1486 נוחתת לראשונה בנמביה ספינה פורטוגלית ובה צוות תחת פיקודו של דיאגו קאו. הספינה עוגנת בהצלחה במפרץ טבעי הקטן המרוחק משפכו של נחל הסווקופמונט – "שפך העכוז", כ- 115 קילומטר צפונה. דיאגו קאו יורד אל החוף ותוקע בקרקע צלב אבן לכבודו של מלך פורטוגל דאז – ג'ון הראשון, מרגע זה ידוע המקום בשם: CAPE CROSS. מעבר לחשיבותו ההיסטורית משמש המקום כמושבת רבייה פעילה של עשרות אלפי כלבי ים פרוותים.

תמיד אזכור את הדקות הראשונות של הגעתי למקום. גלים אדירים מתרסקים אל החוף ושולחים רסיסי מים למרחק של עשרות מטרים. קו החוף מצופה ברבבות כלבי ים, מהם צמודים לפטמות אמהותיהם, מהם שרויים בוויכוח (לעיתים אלים) זה עם זה, אך רובם שוכבים על גבם ותוקעים גרפסים. ריח מסחרר משהו של אנשובי, מקרל וצואה עומד באוויר.
כלבי הים הפרוותיים נבדלים מבני מינם , כלבי ים אחרים , בכך שהם בעלי אוזניים קטנטנות בעוד לאחרים נראים בצידי הראש שני חורים קטנים המוקפים שריר שבעזרתו יכול כלב הים לאטום את אוזניו כאשר הוא מתחת למים ולהשוות לחצים. קבוצת כלבי הים הפרוותים של "כיף קרוס" הם אחת מבין שלוש קבוצות אשר נמצאות בין חופי אנגולה בצפון ובין חופי דרום אפריקה שמדרום.

כלבי הים הפרוותים אינם נודדים בטבעם ונשארים צמודים אל החופים בהם הזרם הבנגלי העשיר בדגה, בעיקר דגי מקרל ואנשובי, קרוב לחוף. עם זאת הם שוחים בים כבודדים על מנת למצוא תחומי מחיה חדשים. לדוגמא: כלב ים ממושדר עשה ב- 20 חודש 1600 קילומטר לאורך חופי דרום אפריקה. אוכלוסיית כלבי הים ב"כיף קרוס" קבועה ומונה כ: 100,000 פרטים. בהתחלת עונת ההזדווגות יורדים הגורים לים על מנת למצוא את מזונם והאוכלוסייה יורדת במספרה עקב תאונות צלילה.

בין עונות ההזדווגות מתערבבים הזכרים בלהקה ועם הגעתם מתחילים הזכרים להפגין טריטוריאליות וחוסר סבלנות לזכרים שכנים. בממוצע זכר בוגר שוקל כ-187 ק"ג אך בתחילת עונת ההזדווגות, אחרי שמספר רב מחברי האוכלוסייה יונקים והמזון בים זמין יותר יכול להגיע זכר בוגר למשקל של 360 קילוגרם. במשך שישה שבועות מאבד הזכר ממשקל זה תוך ניסיונות לשמור על טריטוריה ולהזדווג עם מספר נקבות רב ככל האפשר.
הנקבות שוקלות כ-75 ק"ג בממוצע וקטנות מהזכרים בהרבה. כמה שבועות אחרי הגעתו של הזכר, ממליטה הנקבה על החוף בפינה אותה בחרה בקפידה. כ-25 נקבות ממליטות בטריטוריה של זכר אחד, גור אחד בכול שגר. שבוע אחרי כל המלטה מזדווג הזכר עם הנקבה שהמליטה וזו נכנסת להריון לשנה שלמה. יהיה נכון לומר שנקבות כלבי הים הפרוותי, מהרגע שמגיעות לבגרות מינית, נושאות בהריון קבוע מלבד שבוע כל שנה, בין ההמלטה להזדווגות.

כשלושה חודשים לאחר ההזדווגות נשמרים תאי הזרע בנרתיק הנקבה ורק עם תום פרק זמן זה חל הביוץ. תהליך זה בא להקל על הנקבה בחודשי ההנקה הראשונים בהם היא עסוקה גם בציד דגים לעצמה וגם בהנקה.  תופעה דומה אנו מכירים גם בעטלפים. ההיריון הממשי נמשך כתשעה חודשים. רוב גורי הלהקה מומלטים במשך 34 יום שבין נובמבר לדצמבר. לרך הנולד מעיל פרווה שחור ומשקלו נע בין 7 – 4.5 קילוגרמים. תוך שעה מההמלטה מתחיל הגור לינוק מאמו משתי פטמות הקרובות אל סנפיריה האחוריים. נקבה מניקה אך ורק את הגור שלה וכמה ימים לאחר ההמלטה אינה עוזבת את גורה ומניקה אותו בקביעות. תקופה זו חשובה ביותר משום שהגור מקבל מחלב אימו העשיר בשומן , את מנת הנוגדנים ומעטה השומן שמתחת עורו שמאפשר לו לעמוד בקור העז השורר במקום. לאחר כמה ימי הנקה יורדת האימא לים לאכול אנשובי ומקרלים ועוזבת את גורה לעתים לכמה ימים. כאשר חוזרת האם לחוף , מוצאים השניים זה את זו בקריאות וביללות.

את צרחותיהם של כלבי הים במושבה ניתן לשמוע מרחוק. יבבות וצרחות נשאים באוויר מעשרות קילומטרים מרובעים. כיצד בתוך הרעש הנוראי הזה מצליחים אם וגור לזהות ולמצוא זה את זו, זה עניין הראוי למחקר. משך יניקתו של הגור נמשך כמעט שנה. בגיל חמישה חודשים מתחלף מעטה הפרווה השחורה של הגורים בפרווה עשירה וחסינת קור בצבע זהוב זית. בגיל הזה מתחילים הגורים לטייל לאורך החוף ולאכול קצת דגים הנקלעים לבריכות קטנות לאחר נסיגתו של הגל. בגיל שבעה חודשים הם יכולים להיכנס לים בלי לעלות על החוף למשך ימים מספר.

כ- 27% מהגורים הנולדים בקייפ קרוס אינם מגיעים לבגרות, הפחת הזה נוצר ברובו במשך השבוע הראשון לאחר ההמלטה. הסיבות לכך רבות, רבים נולדים פגים חסרי כוח, לאימא המניקה קוראת תאונה בים והיא לעולם אינה שבה (אחד המראות הקשים ביותר בתוך קבוצת כלבי הים היא לראות גור קטן שאיבד את אימו וכבר קצת ממשקלו, מנסה בגסיסתו לזחול למניקה אחרת לבקש חלב שם הוא נדחה באכזריות ולבסוף אחרי הרבה ניסיונות ואיבוד כוח, מכנס עצמו לצידה של אבן קפואה ודועך לאיטו ביבבות חרישיות). אך רוב הגורים מאבדים את חייהם בפה הטורפים: הצבוע החום והתן שחור הרעמה יורדים באישון הלילה מהמדבר אל חוף הים בחפשם גור קטן חסר ישע .

על עורו של כלב הים הפרוותי צומחות שערות בדלילות ובין שערות אלה צומחת מעטה של פרווה סמיכה. עם כניסתו למים נרטבות השערות אך הפרווה נשארת יבשה. בין השיער הארוך לפרווה הסמיכה נקלעות בועות אויר היוצרות בידוד מצוין מה שמאפשר לחיות אלה, שהן בעלות דם חם לצלול במים קפואים של 15 מעלות, בזרמים הבנגלים למשך ימים ארוכים. הטמפרטורה של כלב הים הפרוותי זהה לשלנו – 37 מעלות. כ- 13% מהתפריט של כלבי הים הינו סרטני חופים והשאר דגים. גורי כלבי הים נראו מכרסמים אבני גיר על חופי הים כשהם מזינים עצמם בסידן בדרך זו. לכלבי הים קרום מבודד על העיניים ואישון בעל יכולת התרחבות מרשים, דבר המאפשר להם לראות היטב במעמקים החשוכים. כמו כן הם מסוגלים לאטום את אפם לחלוטין בזמן הצלילות.

בממוצע אוכל כלב הים כל יום כ- 8% ממשקל גופו. למרות רעבתנות זאת אין כלבי הים מסכנים את אוכלוסיית הדגים שבקרבתם הם חיים ועליהם ניזונים. כמות כלבי הים על החוף היא בהתאם לכושר הנשיאה של הים לידו. האמת שהדייג המסחרי הנעשה באזור וולביס ביי התפתח מאד עם השנים גם בטכנולוגיה וגם בביקוש. מטוסי ג'מבו הנוחתים פעמיים בשבוע בוולביס ביי עמוסים לעייפה בדגה ויוצאים בטיסה ישירה לספרד. הדייג המתפתח באזור מסכן את מושבת כלבי הים. כאשר בטעות נתפסים כלבי הים ברשתות הדייגים, מיד קורעים את הרשת בשיניהם החדות ונמלטים, דבר המעודד עוד יותר את האיבה בין השניים. נוכחות האדם משפיעה דראסטית על כלבי הים, במיוחד כשהגורים קטנים. בריחה מבוהלת של העדר יכולה לגרום למחיצתו של גור או להפרדה בין אם מניקה לבנה ברגעים הקריטיים.

על פי ממצאים לאורך חופי אפריקה, בעיקר גולגולות ושרידי עצמות , ניתן להסיק שבלתי אפשרי לצפות את הזרמים הבנגלים, עוצמתם ונתיבם. לאורך ההיסטוריה הרבה תנודות בזרמים הללו גרמו להופעת דגה עשירה באזור מסוים לפרק זמן של שנים והיעלמותם של הדגים ללא התרעה תוך זמן קצר. תופעה זו גורמת לתמותה רבה בקרב כלבי הים ולהקות שלמות נאלצות להגר. לרוע המזל ממשלת נמיביה עדיין מחלקת אישורים לצייד כלבי הים שעורם , בשרם, שומנם ומעיהם מבוקשים מאוד בארצות הקור.

אם ברצונכם לבקר במושבת כלבי הים הפרוותיים אתם מוזמנים לבחור את מסלול הטיול המתאים לכם מהמגוון המוצע על ידינו. טיול לנמיביה הינו טיול מיוחד ומומלץ כחוויה של לפחות פעם בחיים, וכל המרבה – הרי זה משובח!


 

הטיולים החמים
נשמח לענות על כל פניה...
שליחה
הצטרפו לניוזלטר וקבלו עדכונים על טיולינו הבאים