חולות נודדים
דף הבית מאמרים עכוזים לבנים וזנבות שחורים מאת: חן כץ מדריך טיולים

עכוזים לבנים וזנבות שחורים מאת: חן כץ מדריך טיולים

עכוזים לבנים וזנבות שחורים מאת: חן כץ מדריך טיולים

יותר מפעם עמדתי ליד חברים במדבר שניסו, ללא הצלחה, להראות לי יעל בין המצוקים על הדופן של הנחל ממולנו. "תראה, נו כבר, ליד הסלע הגדול, מתחת לעץ, ממש ליד הוואדיון שיורד, אתה רואה?". אין תשובה.

יותר מפעם עמדתי ליד חברים במדבר שניסו, ללא הצלחה, להראות לי יעל בין המצוקים על הדופן של הנחל ממולנו. "תראה, נו כבר, ליד הסלע הגדול, מתחת לעץ, ממש ליד הוואדיון שיורד, אתה רואה?". אין תשובה. אני באמת לא רואה.

"טוב", אומר חברי, "נחכה שהיעל תלך קצת ואז תראה". ואכן כך. כשהיעל נעמד, כמעט מיד הוא הופך לחלק מסביבתו בשל הסוואתו המעולה. רק כאשר הוא מתחיל ללכת הוא כאילו נשלף מהתמונה הדוממת בה הוא נמצא וקופץ אל מול עיננו. אצל בעלי חיים רבים ניתן להבחין בתופעת ההיטמעות בסביבתם, אם רק רצונם בכך, לא תראו אותם והם יראו אתכם. יש הדומים לגזע עץ, יש הדומים לקוץ, יש הדומים למצוק ויש הדומים לשיח. ההסוואה בעולם החי היא עניין מרתק. עם זאת, ניתן להבחין בקבוצה גדולה של חיות שמשתמשות בהסוואה, חיות שצבען לאורך כל גופן פשוט תואם היטב את סביבתן, כל הגוף מלבד מקום אחד, הטוסיק.

איך ניתן להסביר את העובדה שהסוואה כה טובה שהינה פרי של שינויים סביבתיים והתאמות בנות שנים של בעלי החיים לסביבתן נהרס בטוסיק. איך הכל היה מושלם בלי הטוסיק הזה שהורס הכל. בכדי להסביר את תופעת הטוסיק הלבן והזנב השחור שיוצרים קונטרסט בוטה בין האזור המוסווה לטוסיק הצועק יש לשים לב איזה חיות משתפות ישבן שכזה. יעלים כמובן, צבאים למיניהם, כמעט כל האנטילופות, ארנבות בר ואפילו אצל האגמיה השוחה להנאתה במים יש זנב לבן כשכל גופה שחור.

מה המכנה המשותף של כל אלה? בראש ובראשונה כולם צמחוניים ונטרפים. כלומר יש להם ממי לברוח וסיבה טובה להסתתר כתנאי לקיומן. עובדה זו עוזרת להסביר את ההסוואה הטובה אבל בשום פנים ואופן לא את הטוסיק הלבן והזנב השחור המרטט שבעת בריחתן מהטורף דווקא בולט. ובכן, בין כל אלה המשתפים את הטוסיק הלבן יש דמיון באופן הטיפול בצאצאים. לחיות הללו צאצאים שמיד לאחר המלטתם / בקיעתם, הם משתמשים בהסוואתם בכדי לחמוק מעיני הטורפים בהיצמדם לקרקע ללא תנועה. האנטילופות לדוגמא, תשארנה את צאצאיהן על הקרקע ותצאנה למרעה. למרות שהאמהות תמיד תהיינה בקשר עין עם צאצאיהן, הן תרחקנה ותסמוך על הסוואתו. כך גם הארנבת, הראם הצבי ועוד.
למטיילים וותיקים וודאי זכור אירוע של היתקלות בגור, עופר, אפרוח או עגל בשדה. אני כמעט דרכתי פעם על גור של ארנבת שלא ראיתי אלה בשנייה האחרונה. הוא שכב בשקט, ליבו הלם בחוזקה ועד שלא הרמתי אותו הוא היה ממש ללא תנועה. ברגע שהרמתי אותו החל לבעוט ולשרוט בכל כוחו בניסיון להיחלץ.

אצל האגמיות העניין דומה. לאגמיה מתבקעים אפרוחים ולא גוזלים. ההבדל בעצמאותם של הצאצאים ביום התבקעותם. גוזל "גוזל" מאימו את האוכל ולכן מרותק לקן מספר שבועות עד שיכול לעופף. אפרוח "פורח" מהקן מיד לאחר התבקעותו וכבר מהלך ומחפש מזון לעצמו, טרם יכולתו לעוף.
ביאליק כמובן טעה כשכתב שבין העצים "הס פן תעיר, ישן לו אפרוח זעיר". אפרוחים לא מתבקעים על העצים, רק על הקרקע. משורר גדול אבל זואולוג קצת פחות. הסוואתם של אלה משמשת אותם כנגד הטורפים באשר הם, מלבד הרגע שבו נמצא הטורף קרוב לצאצא בכיוון הרוח. ברגע שעולה ריחו של הנטרף באפו של הטורף, ההסוואה כבר לא רלוונטית ומתחילה מנוסה מבוהלת של העדר / הלהקה. אז נכנס לתפקידו הטוסיק הלבן והזנב השחור. כל צאצא מחפש בזמן המנוסה את עכוז אימו אשר מסומן היטב כדגל למען ייראה.

ישנה חשיבות רבה עבור הצאצאים לזהות בזמן מנוסה את כיוון הבריחה ואת עכוז אימו, ואילו רק משום העובדה שלטורף על פניו ישנה טקסטורה דומה, פסים שחורים על רקע לבן. הדמיון בצבעים בין עכוזו של הנטרף ובין פרצופו של הנמר / ברדלס אינו מקרי ומטרתו לבלבל את הצאצאים ולנסות למושכם לרוץ אל פיו של הטורף.

מעוניינים לצאת אל טיול טבע ולצפות בחיי בר מרתקים ובבעלי חיים לא שגרתיים? חברת חולות נודדים מוציאה מגוון טיולים מאורגנים לחובבי בעלי החיים.


 

הטיולים החמים
נשמח לענות על כל פניה...
שליחה
הצטרפו לניוזלטר וקבלו עדכונים על טיולינו הבאים